תפריט
ליקויים לא מילוליים בתפישה ובזכרון
ישנים ליקויי למידה רבים המוגדרים כליקויים בתחום התפישה והזיכרון, אולם אתמקד בחמשת הליקויים הבאים:
1. ליקוי בהבחנה שמיעתית: ילד בעל ליקוי בהבחנה שמיעתית מבלבל בין צלילים. התוצאה היא קושי רב בכתיבה (ילד יכתוב גדור במקום כדור, לדוגמא) וכן קושי בהבנת השפה. לדוגמא, ילדה במבחן ווכסלר שנשאלה מה זה "שלשום" השיבה "סוג של מעדר" משום ששמעה "קלשון". אותה ילדה נשאלה מהו "פיגום" והיא השיבה "פיגום שכלי".
2. ליקוי במודעות הפונולוגית הוא חוסר יכולת לזהות את הצלילים במילה. אנחנו ניראה את זה באופן מיוחד בראשית תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, כשהילד מתקשה לבצע קריאה מצרפת ומתקשה לכתוב על סמך שמיעה. אלה ילדים שיתקשו לחרוז חרוזים או לפרק מילה להברות. כשהם יפגשו מילה חדשה שהם לא מכירים, שהם צריכים לפרק ולפענח הם לא יצליחו. כתב עם ניקוד לא עוזר להם.
3. זכירה של תבניות אורתוגראפיות היא בעצם מה שעומד בבסיס הקריאה האוטומאטית והשוטפת ובבסיס היכולת לכתוב ללא שגיאות כתיב. ילד שלא מצליח לזכור את התבנית החזותית השלמה צריך לפענח מחדש כל מילה ומילה שהוא קורא. הקריאה שלו איטית מאוד, ומכיוון שהוא מפנה כל כך הרבה מאמץ לפענוח, לא נשאר לו מספיק קשב להבנת משמעות הטקסט. גם בעת כתיבה הוא ממציא מחדש כל מילה שהוא כותב על בסיס איך שהמילה נשמעת. אם יש לו גם קושי במודעות פונולוגית, סביר להניח שהכתיבה שלו פשוט לא תהיה קריאה בכלל.
4. ליקוי בתפיסת רצפים: למעשה כל כישורי הכתיבה והקריאה וגם ביצוע תרגילי חשבון, מתבססים על היכולת לעבוד עפ"י רצף מסודר. יש ילדים אינטליגנטים מאוד, שלא מצליחים לתפוס רצפים. הם יסכלו אותיות בכתיבה, ידלגו על מילים בקריאה, יבלבלו בין מספרים בתוך תרגילים. המרכיב הקטן הזה, של תפיסת רצף, עלול לגרום להם להיכשל בכמעט כל משימה לימודית אם לא יעזרו להם.
5. התכלול הבין חושי נמצא בבסיס מיומנויות הקריאה והכתיבה. כשהילד רוכש את הקריאה הוא לומד לעשות אינטגרציה בין צורה חזותית שרירותית – האות, לבין הצליל השמיעתי שמלווה אותה. כשהוא לומד לכתוב עליו ללמוד לעשות אינטגרציה בין הצורה החזותית, הצליל השמיעתי והמגע של היד עם העיפרון והפעילות המוטורית של היד. לילד עם קושי בתכלול בין חושי יהיה קושי רב ברכישת הקריאה והכתיבה. הוא יתקשה לזכור איזה צליל שייך לאיזו אות. הוא עשוי להיות ילד מבריק, עם יכולת הבעה מצוינת בע"פ, אך ללא יכולת לקרוא ולו את המשפט הפשוט ביותר.
1. ליקוי בהבחנה שמיעתית: ילד בעל ליקוי בהבחנה שמיעתית מבלבל בין צלילים. התוצאה היא קושי רב בכתיבה (ילד יכתוב גדור במקום כדור, לדוגמא) וכן קושי בהבנת השפה. לדוגמא, ילדה במבחן ווכסלר שנשאלה מה זה "שלשום" השיבה "סוג של מעדר" משום ששמעה "קלשון". אותה ילדה נשאלה מהו "פיגום" והיא השיבה "פיגום שכלי".
2. ליקוי במודעות הפונולוגית הוא חוסר יכולת לזהות את הצלילים במילה. אנחנו ניראה את זה באופן מיוחד בראשית תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, כשהילד מתקשה לבצע קריאה מצרפת ומתקשה לכתוב על סמך שמיעה. אלה ילדים שיתקשו לחרוז חרוזים או לפרק מילה להברות. כשהם יפגשו מילה חדשה שהם לא מכירים, שהם צריכים לפרק ולפענח הם לא יצליחו. כתב עם ניקוד לא עוזר להם.
3. זכירה של תבניות אורתוגראפיות היא בעצם מה שעומד בבסיס הקריאה האוטומאטית והשוטפת ובבסיס היכולת לכתוב ללא שגיאות כתיב. ילד שלא מצליח לזכור את התבנית החזותית השלמה צריך לפענח מחדש כל מילה ומילה שהוא קורא. הקריאה שלו איטית מאוד, ומכיוון שהוא מפנה כל כך הרבה מאמץ לפענוח, לא נשאר לו מספיק קשב להבנת משמעות הטקסט. גם בעת כתיבה הוא ממציא מחדש כל מילה שהוא כותב על בסיס איך שהמילה נשמעת. אם יש לו גם קושי במודעות פונולוגית, סביר להניח שהכתיבה שלו פשוט לא תהיה קריאה בכלל.
4. ליקוי בתפיסת רצפים: למעשה כל כישורי הכתיבה והקריאה וגם ביצוע תרגילי חשבון, מתבססים על היכולת לעבוד עפ"י רצף מסודר. יש ילדים אינטליגנטים מאוד, שלא מצליחים לתפוס רצפים. הם יסכלו אותיות בכתיבה, ידלגו על מילים בקריאה, יבלבלו בין מספרים בתוך תרגילים. המרכיב הקטן הזה, של תפיסת רצף, עלול לגרום להם להיכשל בכמעט כל משימה לימודית אם לא יעזרו להם.
5. התכלול הבין חושי נמצא בבסיס מיומנויות הקריאה והכתיבה. כשהילד רוכש את הקריאה הוא לומד לעשות אינטגרציה בין צורה חזותית שרירותית – האות, לבין הצליל השמיעתי שמלווה אותה. כשהוא לומד לכתוב עליו ללמוד לעשות אינטגרציה בין הצורה החזותית, הצליל השמיעתי והמגע של היד עם העיפרון והפעילות המוטורית של היד. לילד עם קושי בתכלול בין חושי יהיה קושי רב ברכישת הקריאה והכתיבה. הוא יתקשה לזכור איזה צליל שייך לאיזו אות. הוא עשוי להיות ילד מבריק, עם יכולת הבעה מצוינת בע"פ, אך ללא יכולת לקרוא ולו את המשפט הפשוט ביותר.
