תפריט
ליקויי למידה בתחום השפה והתפישה
ליקוי שפתי
השפה היא דבר מאוד מורכב, לכן ברור שגם ליקוי בתחום השפה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות ולקבל ביטויים שונים, עד כדי הגדרת ילד כ דיסלקט. אצל ילד בעל ליקוי שפתי נוכל לראות קשיים בתחומים הבאים:
1. ערנות מורפולוגית נמוכה – בלבול בין זכר לנקבה, יחיד רבים, הטיית הפועל בזמנים שונים וכד'.
2. מודעות תחבירית נמוכה – הילד מתקשה לבנות משפט נכון מבחינה תחבירית וכתוצאה מכך גם מתקשה בהבנה של משפטים בעלי תחביר מעט מורכב. לדוגמא, במבחן ווכסלר יש שאלה: "במה עדיף לקבל חדשות מהעיתון על פני קבלת חדשות מהטלוויזיה?" ילד בעל ליקוי שפתי שומע את השאלה הזאת ומגיב ב – "מה?!" אחרי מספר חזרות ופישוט של השאלה, הילד לרוב ידע להשיב עליה נכון, אולם ללא העזרה הזאת הילד נותר חסר אונים.
3. קושי בתחום הבנת התוכן והמשמעות של השפה – נובע מאוצר מילים מצומצם, קושי בהבנת שפה מופשטת, צירופי מילים או שפה מטפורית. יכול לנבוע גם מהזנחה סביבתית או מזיכרון שמיעתי נמוך במיוחד. ילדים עם קשיים בתחום זה יתקשו מאוד בהתמודדות עם טקסטים בעיקר ככל שהם עולים בכיתות.
4. קושי בתחום הפרגמאטיקה והשימוש בשפה – היכולת לעשות שימוש תואם בשפה, לדבר לעניין, לשאול שאלות, לבקש הבהרות, להסביר את עצמך לזולת. ילד שמתקשה בתחום זה מעורר תסכול בסביבה שמנסה להבין אותו ובעיקר חש מתוסכל מאוד בעצמו.
5. קושי בשיום – פגיעה ביכולת להעלות מהזיכרון את שם החפץ. בעיה בתחום זה יכולה לנבוע מקושי בזכירה ובעיקר מקושי בשליפה מהזיכרון. בדרך כלל בהינתן מספיק זמן, סבלנות והדרכה הילד יוכל להיזכר בשם.
6. קשיים בשליפה – היכולת לשלוף מידע שאיננו קונקרטי. המידע נמצא במח, אולם אין לילד אסטרטגיות יעילות על מנת להוציא את המידע ברגע המתאים. לדוגמא, ילדה בסוף כיתה ג' נשאלה במבחן ווכסלר מהן ארבע עונות השנה. כמעט מיד השיבה שהיא אינה יודעת. כשנשאלה "איזו עונה עכשיו?" ידעה לומר שקיץ. "ומה היה קודם?" - אביב וחורף, "ומה נשאר?" – סתיו. כלומר, הידע קיים, אך הוא יבוא לידי ביטוי רק בהינתן סבלנות והכוונה.
כשאנחנו מאבחנים דיסלקסיה (דיסלקציה), שהיא חוסר היכולת להפיק מידע מקריאה, במרבית המקרים הסיבה לדיסלקסיה היא ליקוי בתחום השפה, אבל לעיתים קרובות מתווספים לכך גם ליקויים בתחום התפיסה.
השפה היא דבר מאוד מורכב, לכן ברור שגם ליקוי בתחום השפה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות ולקבל ביטויים שונים, עד כדי הגדרת ילד כ דיסלקט. אצל ילד בעל ליקוי שפתי נוכל לראות קשיים בתחומים הבאים:
1. ערנות מורפולוגית נמוכה – בלבול בין זכר לנקבה, יחיד רבים, הטיית הפועל בזמנים שונים וכד'.
2. מודעות תחבירית נמוכה – הילד מתקשה לבנות משפט נכון מבחינה תחבירית וכתוצאה מכך גם מתקשה בהבנה של משפטים בעלי תחביר מעט מורכב. לדוגמא, במבחן ווכסלר יש שאלה: "במה עדיף לקבל חדשות מהעיתון על פני קבלת חדשות מהטלוויזיה?" ילד בעל ליקוי שפתי שומע את השאלה הזאת ומגיב ב – "מה?!" אחרי מספר חזרות ופישוט של השאלה, הילד לרוב ידע להשיב עליה נכון, אולם ללא העזרה הזאת הילד נותר חסר אונים.
3. קושי בתחום הבנת התוכן והמשמעות של השפה – נובע מאוצר מילים מצומצם, קושי בהבנת שפה מופשטת, צירופי מילים או שפה מטפורית. יכול לנבוע גם מהזנחה סביבתית או מזיכרון שמיעתי נמוך במיוחד. ילדים עם קשיים בתחום זה יתקשו מאוד בהתמודדות עם טקסטים בעיקר ככל שהם עולים בכיתות.
4. קושי בתחום הפרגמאטיקה והשימוש בשפה – היכולת לעשות שימוש תואם בשפה, לדבר לעניין, לשאול שאלות, לבקש הבהרות, להסביר את עצמך לזולת. ילד שמתקשה בתחום זה מעורר תסכול בסביבה שמנסה להבין אותו ובעיקר חש מתוסכל מאוד בעצמו.
5. קושי בשיום – פגיעה ביכולת להעלות מהזיכרון את שם החפץ. בעיה בתחום זה יכולה לנבוע מקושי בזכירה ובעיקר מקושי בשליפה מהזיכרון. בדרך כלל בהינתן מספיק זמן, סבלנות והדרכה הילד יוכל להיזכר בשם.
6. קשיים בשליפה – היכולת לשלוף מידע שאיננו קונקרטי. המידע נמצא במח, אולם אין לילד אסטרטגיות יעילות על מנת להוציא את המידע ברגע המתאים. לדוגמא, ילדה בסוף כיתה ג' נשאלה במבחן ווכסלר מהן ארבע עונות השנה. כמעט מיד השיבה שהיא אינה יודעת. כשנשאלה "איזו עונה עכשיו?" ידעה לומר שקיץ. "ומה היה קודם?" - אביב וחורף, "ומה נשאר?" – סתיו. כלומר, הידע קיים, אך הוא יבוא לידי ביטוי רק בהינתן סבלנות והכוונה.
כשאנחנו מאבחנים דיסלקסיה (דיסלקציה), שהיא חוסר היכולת להפיק מידע מקריאה, במרבית המקרים הסיבה לדיסלקסיה היא ליקוי בתחום השפה, אבל לעיתים קרובות מתווספים לכך גם ליקויים בתחום התפיסה.
